בניאס במאה ה 19

ב 1810מגיע לבניאס נוסע נוסף בשם: בורקהארדט, ומתקבל במדאפה (חדר קבלת האורחים) שם הוא מתקבל ע'י שי'ח הכפר לפי מנהגי המקום ומקבל לינה ומזון ללא תשלום. לפי מספר הבתים בכפר (60) ע"פ בורק' נראה כי הכפר נמצא בתהליך גידול! משך השנים המעטות שעברו מאז ביקר בבניאס זיטצן, גדלה אוכליסית הכפר בצורה ניכרת. גידול מעורר תמיהה מאחר ובתקופה זו, ראשית המאה ה 19 – חל דילדול אוכלוסין בא"י ובאיזור עמק החולה. מבחינה אתנית ודתית, בורק' מדווח על הימצאותם של תורכמנים, (ערבים), מעט יוונים, דרוזים ,בני ברוך ונוצרים. מבחינה מנהלית, שייך הכפר לאמיר של חצביה והוא שממנה גם את השי'ך של בניאס.

על אף ביקורו הקצר, לא נעלמו מעיניו של בורק' עמודים, כותרות עמודים וחלקי אדריכלות אחרים הפזורים בין החלקות החקלאיות המעובדות היטב ושייכות לתושבי הכפר. אין ספק שהם עדות לארמנותיה של קיסריה פיליפי הקדומה.  גידול אוכלוסייתה של בניאס מתבטא בגידול הדרגתי אך מהיר של מספר בתיה: מ 20 בתים ועד 150בשנות ה 30 של המאה ה 19 !  נראה שתופעה זו קשורה להתייצבות המערכת המנהלית והמשטר המדיני בימיו של איברהים פחה. אותה מגמה של התרחבות והתבססות אוכלוסיית קבע, מופיעה ברחבי א"י ובפרט באזור עמק החולה.

לא נמצאו ברשימותיו של בורק' או נוסעים אחרים ידיעות על שמו העממי של קלעת א צוביבה, הידוע מסוף המאה ה 19 וראשית מאה 20 בשם:  קלעת נמרוד.   מכל מקום, המבצר המפורסם מהעת העתיקה, אינו בשימוש שנועד לו כמגן על "דרך הים" העתיקה וכבר דורות רבים, מהווה מקום מקלט ומחסה לרועים ועדריהם בימי החורף הגשומים…  עם זאת, גם בחורבנו הנוכחי, עושה המבצר רושם אדיר של עוצמה ומלאכת מחשבת המעוררת התפעלות רבה. בשנות ה 60 של המאה, מתגלה התאוששות ושגשוג בישובי עמק החולה ובבניאס, המוסברת ע'י זריעת שטחי החולה בכותנה החסרה בתקופה זו בעולם בגלל מלחמת האזרחים האמריקאית.

נוסע אחר המגיע לכפר בניאס, הודר – מספר על עיר המלכים המפוארת מהעבר ומתאר אותה כך:  "כמה בקתות עלובות, חנות אחת ובה שפע של חפצים מלוכלכים, מחזיקה את המונופול על המסחר בכפר.  בחנות, עלי טבק גולמי לח ורקוב המצויים בשק ישן ומונחים על הרצפה המטונפת וערימת תאנים מיובשות עליה עומדת להקת תרנגולות ועושה את צרכיה".  בניגוד לכך, מספר הודר, נמצא ביתו של השי'ח נקי ומטופח.

רגש (emotion):

 

המושג רגש מגיע מעולם התוכן של הפסיכולוגיה ומוגדר כתגובה פסיכולוגיות ופיזיולוגיות (נפשי-גופני) של אדם כלפי אובייקט, אדם, או מצב  ואשר יש לה אלמנט ערכי חיובי או שלילי. רגשות מתבטאים בשינויים גופניים (הבעות פנים, לחץ דם), התנהגותיים (בכי, כעס), וכן בדפוסי חשיבה.   (2003 ,Atkinson &Hilgard’s). המרכיב הבולט ברגש הוא החוויה הסובייקטיבית לאופן שבו מצב מסוים נתפס ומפורש. מרכיב חשוב נוסף הוא ההקשר הסוציאלי שבמהלכו לומד האדם כיצד לחוות רגשות, לנהל ולבטא אותם. למרות שרגשות נחוות באופן סובייקטיבי, הם מושפעים לרוב מהחברה ומהתרבות המעצבות את הפרשנות שאדם נותן לרגשותיו ואת דרכי הביטוי שלהם. (Frijda ,2004). בר שדה וגיבסון    (Barsade & Gibson, 1998)  מציגים במחקרם, את מושג רגש כמכיל בתוכו מאפיינים שונים: "רגשות חדים":  מוגדרים כתגובות אינטנסיביות הנמשכות לזמן קצר לגירויים סביבתיים מסוימים. בדרך כלל  מדובר ברגשות כמו כעס, פחד, עצב או שמחה. "מצבי רוח" moods: פחות אינטנסיביים, יותר נפוצים, מקבלים ביטוי חיובי או שלילי אך לא קשורים באירוע ספציפי ויכולים להתעורר על ידיי אירועים יחסית חסרי משמעות. "רגשות שמובנים באדם" dispositional affect  קשורים לנטייה הטבעית על פי מבנה האישיות של האדם. נטייה למצבי רוח שונים בצורה עקבית ללא הקשר לגורם סביבתי ספציפי. למשל נטייה לפסימיות. רגש חיובי כגון  שמחה ואהבה. מאופיין בהתלהבות וערנות. אדם החווה רגש חיובי גבוה יהיה בעל אנרגיה רבה, ריכוז גבוהה והנאה. רגש שלילי מאופיין בעצבות, כעס, פחד ויביא  לתשישות, מצוקה וחוסר הנאה. (שם).

אחת הסיבות לכך שהמחקר בתחום הרגשות עסק במשך שנים רבות רק בהיבטים פסיכולוגים ברמת הפרט ולא נחקר במסגרת תרבות ארגונית ועבודת צוות על אך חשיבותו הרבה היא "אשליית הרציונליות", לפיה התנהגות העובדים היא רציונלית בעיקרה. אפשר לומר שפריצת הדרך בתחום המחקר החלה לפני שני עשורים עם התפתחות תחום שירות הלקוחות. (אופלטקה, 2011)