ליסה הריסון

המחקר שאנחנו עושים הוא בד"כ איכותני. הסטורי, אתנוגרפי וכד'. אנחנו מתמקדים עכשיו במחקר הסטורי.

במחקר היסטורי יש אבחנה בין 2 סוגי מסמכים: המקור הראשוני והמקור המשני. המשני – זמין לנו. אנשים אחרים שכתבו על או סיפרו על הדבר אותו אנחנו רוצים לחקור. למשל: אם חוקרים את המצב הפוליטי. משתמשים בסקרי בחירות שאחרים עשו, מנתחים ומתעדים אותו – זה ניתוח משני. משתמשים בכלים שמדברים על המצב הפוליטי. המקור הראשוני יהיה ראיונות פוליטיים, ועדות כנסת וכד' – דברים שיהוו את החומר הראשוני, אלה הראיות.

יקנעם – ספר שכתב אחד היזמים או כתבות בטלוויזיה – מקורות משניים. אם רוצה לחקור את היחס של התקשורת אל איזורי פיתוח – אז כתבות בעיתונים הם יהיו המקור הראשוני.

כלומר ההבדל אינו נעוץ בשאלה מהם, אלא מה אנחנו עושים איתם או מהם ביחס לאובייקט המחקר שלי.

אמצעי תקשורת יכולים להאיר לנו, מרחיב אינפורמציה על התופעה שאותה אנחנו חוקרים.

יש יתרונות וחסרונות לשימוש באמצעי התקשורת: עצם הצבת השאלה יוצרת הטיה אצלינו, האופן שבו התקשורת מציגה תופעה מסויימת סוגרת את הדיון על התופעה – זה מגדיר איזה ידע נקבל. אבל אולי יש ידע אחר שמצוי באמצעי תקשורת אחר. אם זה מה שמציגים אז אולי זו הפרספקטיבה שדרכה צריך לבחון את התופעה. אבל אולי הם לא שאלו את השאלה הנכונה מבחינתנו. אולי העניין שלהם הוא יותר צבעוני משלנו וכו'. צריך להיות ביקורתיים כלפי אמצעי התקשורת כמקור משני. בוודאי שגם כאשר זה מקור ראשוני.

מקור נוסף זה מקורות מפלגתיים. יכולים להיות מצע עשיר מאוד, גם ראשוני וגם משני. מצעים של מפלגות, ראיונות עם פוליטיקאים, עם אידאולוגים, יש ספרים שהם כותבים והריבוי של ההופעה שלהם באמצעי התקשורת המסורתיים והדיגיטליים. האליטות הפוליטיות נמצאות מאוד באמצעי התקשורת, מדווחים עליהם בהרחבה. אמצעי התקשורת יכולים להיות מקור מאוד טוב במקרה שחוקרים פוליטיקאים. הרבה פעמים הם פמפלטים.

מקור נוסף: ביוגרפיות, אוטוביוגרפיות, ספרי זכרונות. לפעמים של אנשים שהיו בשולי האירועים. יש הבדל בין ראיון בטלוויזיה של אותו אדם לבין מה שהוא כותב.

4 סוגי ביוגרפיות:

גישה מלאה למסמכים אישיים של בעת התפקיד.

מקורות פתוחים לציבור אך עם שיתוף פעולה של מושא הספר.

קטעי עיתונות וכד'.

ראיונות.

גישה מלאה של מסמכים אישיים של בכל התפקיד – ערך עצום ביחס ל-3,4. הרצון של המרואיינים לכוון את כותב הביוגרפיה יהיה מאוד חזק. אז אם יש לך רק ראיונות נקבל משהו יותר דל מאשר אם יש לנו את חומרי המקור הרלוונטיים. אולם גם אז יש לזכרונות תפקיד – כגישה למסמכים, או אם לא קיים חומר. לכל המקורות האלה יש ערך.

מקור נוסף: אינטרנט. יכול להיות גם משני וגם ראשוני. האינטרנט יכול להיות שדה המחקר או מקור משני או דרך להגיע לארכיונים, מאמרים וכו'.

מה שמוצאים באינטרנט הוא ללא היררכיה של איכות.