כשפגשתי את החכמה

מאז שאני זוכרת את עצמי לא הבנתי מה זה החיים האלו ומה אני עושה פה. הרגשתי בסרט, בחלום או בסיוט, תלוי באיזה יום ושעה. חוסר אונים עמוק מזה שאין לי שמץ מה אני אמורה לעשות בחיים, מה המטרה, מה החוקים ובכלל מה הקטע של הכול. כשהכל מסביב כל כך לא צפוי והאנשים לא הכי טובים אחד לשני בלשון המעטה וממילא הסוף של הכל ידוע מראש, לא נותרה לי ברירה אלא לצאת למסע חיפוש התשובה. 

שאלתי בפירוש ״מה הטעם בחיים?״ ומצאתי די מהר את החכמה, חכמת הקבלה האותנטית שהייתה נסתרת עד לפני שני דורות ושם חיכו לי התשובות. החכמה היקרה הזאת עשתה לי מהר מאוד סדר בראש ובלב וכיוונה אותי לתשובות אמת. אז מהי חכמת הקבלה?

קבלה לעם לימדו אותי לא כשפים ולא מנטרות, לא קסמים ולא רוחות, לא מיסטיקה, אבנים וחוטים אדומים. רק תיקון היחסים. מייצר הרע שבוער בלב האדם לתכונה נפלאה של אהבה. מכיילת בעדינות ובדייקנות את הלב עד לקיום הכלל הגדול במציאות ״ואהבת לרעך כמוך״. זה הכול. הדרך למימוש עוד ארוכה ולא תמיד קלה אך המפתח בידי ואין מאושרת ממני על כך. בני ברוך, אלו שכבר השיגו את היכולת לאהוב באמת מחוץ לאגו שלהם ובאופן בלתי תלוי בו, כותבים שמי שזכה להגיע לתכלית ולהשיג את האהבה השלמה מרגיש שהחיים נצחיים ואור 
אינסופי ממלא את כל המציאות. מקובלים זוכים לחוות תענוג אינסופי ואושר עמוק ואמיתי מהתמזגות הרמונית עם המציאות וכל 
הכוחות הפועלים בה על ידי התיקון שהזמינו על עצמם באמצעות חכמת הקבלה. אני חייבת להשיג את זה. ממליצה לכל מי שמוכן לשמוע. 

בניאס במאה ה 19

ב 1810מגיע לבניאס נוסע נוסף בשם: בורקהארדט, ומתקבל במדאפה (חדר קבלת האורחים) שם הוא מתקבל ע'י שי'ח הכפר לפי מנהגי המקום ומקבל לינה ומזון ללא תשלום. לפי מספר הבתים בכפר (60) ע"פ בורק' נראה כי הכפר נמצא בתהליך גידול! משך השנים המעטות שעברו מאז ביקר בבניאס זיטצן, גדלה אוכליסית הכפר בצורה ניכרת. גידול מעורר תמיהה מאחר ובתקופה זו, ראשית המאה ה 19 – חל דילדול אוכלוסין בא"י ובאיזור עמק החולה. מבחינה אתנית ודתית, בורק' מדווח על הימצאותם של תורכמנים, (ערבים), מעט יוונים, דרוזים ,בני ברוך ונוצרים. מבחינה מנהלית, שייך הכפר לאמיר של חצביה והוא שממנה גם את השי'ך של בניאס.

על אף ביקורו הקצר, לא נעלמו מעיניו של בורק' עמודים, כותרות עמודים וחלקי אדריכלות אחרים הפזורים בין החלקות החקלאיות המעובדות היטב ושייכות לתושבי הכפר. אין ספק שהם עדות לארמנותיה של קיסריה פיליפי הקדומה.  גידול אוכלוסייתה של בניאס מתבטא בגידול הדרגתי אך מהיר של מספר בתיה: מ 20 בתים ועד 150בשנות ה 30 של המאה ה 19 !  נראה שתופעה זו קשורה להתייצבות המערכת המנהלית והמשטר המדיני בימיו של איברהים פחה. אותה מגמה של התרחבות והתבססות אוכלוסיית קבע, מופיעה ברחבי א"י ובפרט באזור עמק החולה.

לא נמצאו ברשימותיו של בורק' או נוסעים אחרים ידיעות על שמו העממי של קלעת א צוביבה, הידוע מסוף המאה ה 19 וראשית מאה 20 בשם:  קלעת נמרוד.   מכל מקום, המבצר המפורסם מהעת העתיקה, אינו בשימוש שנועד לו כמגן על "דרך הים" העתיקה וכבר דורות רבים, מהווה מקום מקלט ומחסה לרועים ועדריהם בימי החורף הגשומים…  עם זאת, גם בחורבנו הנוכחי, עושה המבצר רושם אדיר של עוצמה ומלאכת מחשבת המעוררת התפעלות רבה. בשנות ה 60 של המאה, מתגלה התאוששות ושגשוג בישובי עמק החולה ובבניאס, המוסברת ע'י זריעת שטחי החולה בכותנה החסרה בתקופה זו בעולם בגלל מלחמת האזרחים האמריקאית.

נוסע אחר המגיע לכפר בניאס, הודר – מספר על עיר המלכים המפוארת מהעבר ומתאר אותה כך:  "כמה בקתות עלובות, חנות אחת ובה שפע של חפצים מלוכלכים, מחזיקה את המונופול על המסחר בכפר.  בחנות, עלי טבק גולמי לח ורקוב המצויים בשק ישן ומונחים על הרצפה המטונפת וערימת תאנים מיובשות עליה עומדת להקת תרנגולות ועושה את צרכיה".  בניגוד לכך, מספר הודר, נמצא ביתו של השי'ח נקי ומטופח.